מפעל חקלאי בעל ממדים התפתח בבני-דרור על ידי שני שותפים: זאב פינקלשטיין, מוותיקי המתיישבים בכפר חירות, כבן חמישים ומעלה, ואליק אלפרוביץ, יליד המושב, בחור צעיר כבן עשרים ושלוש. השניים עשו שותפות לגידול שתילי הדרים וברושים.

שלוש שנים עבדו השניים בשותפות עד שנתפרדה החבילה. שיא ההכנסות היה בשלוש השנים הראשונות, שבהן התקשרה הסוכנות על כמויות גדולות של שתילי הדרים וברושים. בעקבות ירידה בנטיעת פרדסים חדשים, נאלצו לעקור ולהשמיד באותה שנה למעלה ממאה אלף שתילים על חשבון הסוכנות, לפי החוזה שהיה ביניהם. האיכרים, שקינאו בהצלחה וגם הם שתלו משתלות הדר, הפסידו מכיסם.

חידוש טכנולוגי: לפי המצאתו של פינקלשטיין, נשתלו השתילים בשקיות ניילון – שיטה חדשנית לזמנה.

בשנת 1960 הוקמה המשתלה בניצוחו של שמחה רוזן, בדיוק במיקומה הנוכחי כפי שמוכרת היום.

בשנת 1972, בעקבות הפסקת עבודתו של פינקלשטיין, נוצר חלל ביחסי הציבור של המשתלה. באותה שנה הוקמה סככה חדשה על ידי צוות עובדי הענף לפי תכנון מומחה, תוך שימוש בחומר חדש לקשתות ועמודים ישנים מחוות הוורדים שהתמוטטה.