אור חיאט ז"ל

למדתי להכירך, אור, דרך אחותך, טל, והוריך לייקה ויורם.
כל מילה, כתיבה עליך הולידה עוד פן המחייה את מי שאתה.
נולדת בחג החנוכה, היופי הפנימי שבך בולט למרחוק.
ידעת רגעים של שהייה במרחב האישי ורגעים של השתובבות וצחוק.
אהבת את תחום המחשבים.
משפחת חיאט היקרה, איתכם מאז ולתמיד.
אתם תמיד במחשבותיי.
בחרתם בחיים והאור תמיד ילווה אתכם
אוהבת, אריאלה בכר.

-

בכיתה י״ב בטיול השנתי לאילת, היתה איזו טעות ולא הייתי רשום באף חדר.
אור שמע אותי מדבר עם רכז השיכבה וישר קפץ ואמר שאני אהיה איתו בחדר, תפס לי את התיק וגרר אותי לחדר לפני שהספקתי להבין מה קורה.
-אלון גלבוע

-

אור כמה התרגשתי עם אימא שהתגייסת לצבא. כמה דאגתי איתה.
בדיוק כתבנו את ספר האוכל ביחד ומאז כול שנה אנחנו מזכירים אותך. אהוב יקר.
האור שלך תמיד בליבנו שזור בחברות של אימא ושלי, לייקה יורם וטל,
אתם השראה שלי לחיים.

-

נר זיכרון לזכר החייל אור, שזכיתי לראותו כתינוק.. הלב מסרב להאמין, הלב בוכה.
זכיתי גם להכיר את הוריו הנפלאים בהדסים, לאה (לייקה) ויורם.
איתכם בכאבכם, שתנוחמו משמים!
יהי זכרו ברוך ומקודש לעד

אורה עמנואל

-

פשוט אדם מוצלח. אני הכרתי אותו כשעוד היה מציק לי בבית הספר היסודי, אך בתיכון כבר היה לאדם עם לב גדול שכזה, שזה פלא שגופו לא התפקע. היינו יוצאים לריצות בבקרים סביב בית הספר ובסופי השבוע תמיד התייצבנו החברים להתנדבות שארגן. הפעם האחרונה שנפגשנו, הייתה כשהקפצנו אותו, לבוש מדים, אל תחנת האוטובוס, ואני בדרכי להתגייס. אני עדיין זוכר את קולו.

דן

-

אני חברת משפחה מכירה את אור מהיום שנולד ועד תקופת הבגרות לפני גיוסו לצבא.
ילד יפה נעים הליכות בן מסור להוריו, קיבל כל אדם בסבר פנים יפות עם חיוך רחב ועיניים בורקות,
יהי זיכרו ברוך.

חיה נאמן

-

2003 היינו בגולן דיווחו כי היה אירוע בגדוד.
נסעתי על 160 יחד עם המפ . הגענו ולצערינו הנורא מכל מולנו.
חייל טוב גיבור אמיץ ושקט זה מה שזכור .

חיים אדאוי