מפעל הנרתיקים משקפים הוקם ב-1975, וכיום המקום משמש למתחם של כמה עסקים מקומיים כמו חדר כושר, אולפן ליוטיובר המפורסם אלון גרעיני וחדר תצוגה למתחם סילו של 'טורקיז'.

מתוך הדף לחבר גליון 413, יוני 1986, רשם דני לורברט:

מול מגרש הכדור-סל, ובהמשכו של בניין אסם התערובת שהיה פעיל ותוסס עד לסוף שנות השישים, רואים אנו שוב פעילות וחדוות יצירה, אחרי 40 שנות עמל ויגע חקלאיים, קם לנו מפעל בבני - דרור: בעבר, קראו לו "גור-פלסט", בית מלאכה קטן במרתפו של בניין מגורים בעיר חולון, היה זה בית מלאכה בעל תפוקה נמוכה.

כיום, לאחר המעבר לתחום המשק והקשיים של ההתחלה, שמחים אנו לראות מפעל משגשג, באולם מרווח ועומד בראש יצרני נרתיקי המשקפיים במדינה. היום כבר מותר לפרסם, כי למה שקראו פעם "גור-פלסט", הוחלף השם והיום מוכר הוא בשמו החדש - "דרור - פלסט ". הוא נרכש בשנת 1983 מבעלות פרטית והועבר למשק במסגרת פיתוח לכיוון תעשייה.

לאחר חיפושים של שנים והשקעות של זמן : וכסף במטרה לפיתוח ענף תעשייתי בבני-דרור ולבסס את המשק, מחקלאות לתעשייה - מצאנו מפעל קטן שהיה מורכב מ4 מכונות ולידן 6 פועלות שכירות. המפעלון היה אמנם קטן, עבד ברמה מאד נמוכה ובתפוקה מאד לא יעילה של עד חמשת אלפים נרתיקי משקפיים לחודש, באיכות נמוכה, ולכן, גם קשה היה לו לעמוד בלחצים ובתחרות שבשוק האופטיקה ונאלץ להמכר. המשק רכש בית מלאכה בפרוטות, בתקוה להעלותו על פסים של רמה בינונית ומעלה. מספר הלקוחות בעת הרכישה היה כ 120, זהו רבע ממספר הלקוחות כיום, מיד עם רכישת המפעל, הוקצה לו החלק המערבי במבנה הנגרייה הישנה.

"המבנה שופץ והוכן לקליטת המכונות, ובמחצית פברואר 83, הועברו המכונות והתחלנו לארגן המפעל ולחפש דרכים לקדמו", מספר לנו מוסה, "את הידע קיבלנו מחו"ל ונאלצנו לשלוח אדם לאיטליה על-מנת ללמוד ולהעלות את רמת המפעל, הן מבחינת החומר, ממנו נייצר את נרתיקי המשקפיים, והן מבחינת דגם וטיב הנרתיק, על-כן, הוזמנו הדוגמאות והחומר מאיטליה : והתחלנו בייצור. כבר בתחילה שינינו את סגנון העבודה שהיה ונכנסנו לסיגנון הרבה יותר מאורגן ומפותח במיוחד נוכח העובדה שנתקבל מאיטליה חומר חדש ובעל טיב מעולה. הדברים קודמו והגענו לתוצרת ברמה יחסית די גבוהה, מכלול זה נתן לנו את האפשרות לחדור לשוק בצורה מסיבית, התחלנו להתפרסם ולהיות מוכרים, וכיום, מתוך כל 900 האופטיקאים הפזורים בכל רחבי המדינה - אנו נותנים שירות ל-500 בערך, מקרית - שמונה בצפון ועד לאילת בדרום. אנו מוכרים כיום בשוק, כמפעל מספר אחד בנושא נרתיקי משקפיים" אומר מוסה בגאווה, ומוסיף: "התחרות בשוק קיימת ומה שמחייב בתעשייה על-מנת להתקיים - זה הצורך המתמיד להשתכלל כדי לעמוד בהתמודדות ולצוף למעלה" בתחילה ייצרנו כ 5000 נרתיקים, היום אנו מייצרים כ 25 אלף נרתיקים לחודש, ובתרגום לכסף - המחזור האחרון היהחיובי והופיע - במאי 86, הגענו לשיא של 30 אלף נרתיקים, שהכניסו כ-31 אלף שקל ובכך עברנו את מחסום ה 20 אלף דולר מחזור בחודש אחד. מבחינת ההתפתחות בהמשך, הגענו כיום כמעט לשיא בתפוקה, אך הפיתוח נמשך, אנו מייצרים כיום כ 15 דגמים של נרתיקי-משקפיים הנחטפים בשוק המקומי, אך גם שיווקנו כ-10 אלף נרתיקים לארה"ב כנסיון ראשון שלצערינו נכשל, נשאר לנו עדיין המגזר הערבי שהוא לא בשליטתינו, אולם השאיפה גם לחדור לשם, בכך תהיה תוספת בתפוקה ומכירת המוצרים. הכוונה כיום לחפש עוד ליין (קו ייצור) אשר יכול להשתלב במסגרת המכונות הקיימות, דבר שידרוש השקעה לא גדולה (בעיקר בציוד), הדבר בטיפול ובדיקה, אך כל זאת עדיין בגדר של שאיפה לעתיד.

על שאלותי בנושא כח-אדם, ענה לי זאב: "התמסרותם של החברים והחברות, היא על רמה גבוהה, ומבחינה חברתית, התגבר המפעל על כל המכשולים והוכיח שגם השכבה הבוגרת יעילה ובמידה ויודעים לנצלה - מתקבלות התוצאות בהתאם".

המפעל מורכב מכח-אדם מבוגר, ההתחלה היתה עם חברות צעירות, שאמורות היו לתת את התנופה למפעל, אך כתוצאה מלידות בעיקר - הן פרשו, צוות העובדים במפעל מורכב בעיקרו מחברות מבוגרות ומהווה פתרון לעבודת החברה הבוגרת, עובדים גם מספר חברים אשר גם הם, רובם מהשכבה הבוגרת. אם היום צריך תוספת בכח-אדם המבוסס בעיקר על חברות - קיימות בעיות, קשה למצוא כיום את החברה המתאימה לעבודה ליד מכונה, דבר שלא מוכר לחברות, זה דורש סבלנות, עירנות, אחריות ולא מעט בריאות וכח-פיזי, על-מנת לשבת שעות רבות ולעשות את אותה הפעולה (חיתוך, לחיצה, תפירה, הלחמה ועוד) המפעל משתדל לפתור את בעיות כח-האדם בכוחות פנימיים של המשק, תוך שמירה על העיקרון שלא להעסיק כח-עבודה שכירה מבחוץ.

בנושא ההשקעות במפעל נגענו כבר קודם לכן, ומדברי מוסה, מסתבר כי אם מדברים אנו על ממדים של מפעל, המשק עדיין כמעט ולא השקיע במפעל מאומה, ונוכח המצב הכלכלי במדינה, אנו עושים תחשיב זהיר מאוד ובמידה ונגיע להשקעות, בעיקר ב"ליין" הנוסף, זה יחייב השקעה במיכון מתקדם שיתן תפוקה גדולה ויעילה יותר. כיום, יש בידינו הבטחה מן המזכירות, שאנו מקבלים גם את האולם של הנגרייה לבניין, הצמודה לאולם המפעל, וזאת לצורך הצבת ה"ליין" הנוסף והעברת מחלקות החיתוך והאכסנה. יש לציין שאנו קשורים עם מנהלת מכירות, העובדת על בסיס של 10%, המפיצה את מוצרינו ומקדמת את המכירות במפעל, אנו קשורים גם עם ה"בורסה לתכשיטים", להם אנו מספקים את כל האריזה המיועדת לתכשיטים.

לסיום - אנו מקווים להרחבת מקומו הנוכחי של המפעל, בתקוה להכפיל את התפוקה ובתקוה להיות הבלעדיים בישראל, בינתיים, יש עדיין מפעלים קטנים נוספים המייצרים נרתיקי-משקפיים, אבל זאת יעשה רק הזמן, וכמו שאמר פעם איש חכם: "אם נרצה אין זו אגדה"