תום (הנקס) הן ז"ל

היי חבר
לא תיארתי לעצמי שאנכח בהלוויה שלך היום, שאכתוב לך מילות פרידה כאן. הלוויה בזום זה דבר נורא מוזר. נגמר המקום בשידור עוד לפני שהוא התחיל, ומצאנו את עצמנו אבודים, מחפשים לינק למישהו שישדר לנו איכשהו, רק להיות שם.
הקישור לזום נשלח עם הנחיה: "לכל משרתי אמ"ן, חובה להיות עם מסיכה גם אם אתם לבד בחדר". הנה, קצת תזכורת לנהלים צבאיים, למקרה ששכחת איך זה צבא.
היינו ביחד בחדר בגריזים ממש מהיום הראשון שלי בבסיס. אתה ו תומר עמרני הייתם קבלת הפנים הכי חמה שיכולתי לקבל למקום שהפך להיות הבית, העבודה, החברים, המשפחה. גריזים היה כל כך טוטאלי, כל כך אהבנו את המקום הזה, כל כך אהבנו את מה שעשינו.
ובמיוחד אתה. היית כל כך הרבה במחלקה. עדיין לא היית מוסמך והיית נשאר שעות על גבי שעות. עובד ועובד, ומגניב אימונים בשעה 4 בלילה. בהתחלה היינו 9(!) אנשים בחדר (שכונה "הגטו") והיית מתנגב בשקט-בשקט, רק לא להפריע לאף אחד.
ביום הזכרון שאחרי צוק איתן עמדת בפני כל הבסיס, באומץ אדיר, ושיתפת איך מתוך החבורה שלכם, שמנתה 4 אנשים, נפלו שני חברים שלך בעזה.
החלטת להשאר בקבע, לצאת לקצונה. אתה מסוג האנשים הללו שאני יודע שעבורם זאת הייתה שליחות.
עברו עליך דברים לא קלים. כבר אז לא היית משתף הרבה. בדר"כ מחייך ושומר בבטן, עם הרוב היית מתמודד לבד. היית כל כך חזק. אני באמת הערצתי אותך, על הנחישות שלך ועל ההתמדה שלך.
נוח על משכבך בשלום
- גדי שנהר

-

סטירה
מאז יום שישי אני עוצמת את העיינים ורואה רק אותך.
לא יכול להיות, אין מצב, זה לא הגיוני.
וכל מילה שהופכת את הסיטואציה הזאת לסיפור בדיוני.
אתחיל מהסוף דווקא.
אני לא אשכח איך בסוף התפקיד היה לך כל כך חשוב להגיש מסמך המתאר איך אפשר אחרת, שיהיה קצת יותר טוב למי שבא אחרייך.
כי אכפת לך.
אתה מסוג המפקדים שאני חולמת להיות.
כי אם אתה יכול לעזור ולשפר,
אתה תתן מעצמך תמיר עבור האחר.
אני רואה אותך מחייך, תמיד. חיוך מאופק, סבלני ומושלם,
תום, נתת לצוערים שלך את כל העולם.
תמיד פעלת בשקט ופיזרת ערכים ממך,
הלוואי שהיית משתף במה שסחבת בתיק איתך.
קשה לא לקחת אחריות על זה,
כולנו כאן ביחד בעולם הזה.
באמת, זה לא יכול להיות שככה זה נגמר.
איך אפשר בכלל לדבר עלייך בלשון עבר?
תדברו, תשתפו, תספרו, שימו לב ואל תפנו לקיר.
זאת סטירה שבאה ביום בהיר.
- נגה פשחור

-

תומי, אם רק היית יודע כמה הכל שבור מאז שהלכת.
לא ידעתי כמה שהחיוך הזה יחסר לי, כמה הביטחון שנתת לי היה המשענת שתמיד לקחתי כמובן מאליו והרשתי לעצמי ליפול כי ידעתי שתהיה שם להרים.
כל החברים שלך באים לכל התנדבות שאנחנו מארגנים, מנציחים אותך בכבוד ובדרך שלך, מקווה שאתה גאה בנו.
אני אוהבת ומתגעגעת

-

הנקס,
זכיתי להכיר אותך ולהתבונן בך בהתפעלות עוד כשהיינו צוערים בקמ"נים.
זכיתי להיות המפקד שלך. גם אם לתקופה קצרה מדי, כשבדרך גם התחילה מגפה עולמית שהקשתה על כולנו. אתה - בדרכך - חיפשת כל דרך אפשרית לתת יד. לאנשיך, לאנשים שסביבך, לצבא ולמדינה. כמה שרק אפשר.
היית מפקד. ה-מפקד. כזה שהייתי מאחל לכל אחד, ושכל אחד יכול לשאוב השראה ממנו וממורשתו. כזה שקיוויתי לראות גם תופס את מקומי.
זכיתי לעבוד גם במקביל אליך, לייעץ ולהיוועץ.
זכיתי ללוות אותך בנסיעתך האחרונה. זכיתי, בלב כואב, לטמון ולהיפרד.
בחרתי בתמונה שהכי מייצגת את מי שאתה - מחלק מזון ותרופות לבתי קשישים בירושלים, ערב פסח, בעיצומו של הסגר.
תודה על כל הטוב שעשית בעולם, ועל כל הטוב שהעברת הלאה.
אתה בלתי נשכח.
שחר ענבר

-

האדם הכי טוב שיש 💔
תמיד מוביל, תמיד מצטיין
אח של כולנו
הנקס ימשיך לזרוח בכל אחד ואחד מאיתנו💔
שירן לימור סופר

-

'לו רק ברכת לו - חיים' כתוב על הקבר של רס"ן תום הן בוגר מחזור א שלנו שכבר שנה עברה מהרגע שהוא בחר לשים קץ לחייו.
מילים ארורות ואיומות. מילים שיש בהן סתירה ענקית. איך בחירה יכולה להביא להחלטה סופית כל כך??
תום (ומסתבר שיש שכינו אותו הנקס) הביא ברכה בחייו לכל כך הרבה אנשים.
בתור תלמיד שיזם את סיירת אכפת לי, בתור חבר קבוצה במכינה שהגשים חלומות יצירתיים, בתור מדריך בקבוצת התאטרון בקרית היובל ובטח ובטח בתור מפקד וקצין.
כמו שאמר מפקד שלו באזכרה היום - מתורות לחימה והצלחה מבצעיות שחתומות על שמו ועד היכולת שלו להיות שם בשביל כל החיילים ואפילו ההורים שלהם.
אבל עם כל זה אי אפשר להפסיק לחשוב מה תום המפקד היה אומר לעצמו אם היה מפקד של חייל אחד בשם תום הן. איך היה מחזק אותו ומה היה מנחה אותו לעשות.
בטוחה שהיה אומר לו... תעצור רגע, תרגיע ותשחרר, קח חופש, תתייעץ... אז איך זה שזה לא קרה?? יש לי כמה תשובות משוערות אבל זה לא לכאן.
אני יודעת שחינוך הוא המקצוע הטוב ביותר בעולם!!!!!
ואם נודה באמת.. אני קצת מכורה אליו.
אבל אין ספק שימים כאלה מחדדים את מלאכת המחשבת העדינה הנדרשת מאיתנו.
הולכת לישון עם אהבה לתום שלמעשה נפרד מאיתנו לפני כמה שנים ובעיקר עם השאלות הנדרשות (דווקא מתוך בטחון בדרך), איך יכול להמנע מקרה כזה בעתיד.
מזכירה שאני כאן. גם אם נראית עסוקה, לא תמיד עם פתרונות אבל תמיד עם כתף פנויה אוזן קשבת.
ורק כך זכרו יהיה לברכה.
פשוט אדם מוצלח. אני הכרתי אותו כשעוד היה מציק לי בבית הספר היסודי, אך בתיכון כבר היה לאדם עם לב גדול שכזה, שזה פלא שגופו לא התפקע.
היינו יוצאים לריצות בבקרים סביב בית הספר ובסופי השבוע תמיד התייצבנו החברים להתנדבות שארגן.
הפעם האחרונה שנפגשנו, הייתה כשהקפצנו אותו, לבוש מדים, אל תחנת האוטובוס, ואני בדרכי להתגייס.
אני עדיין זוכר את קולו.

דן

-

בכל אחד מאיתנו יש קצת הנקס שיזרח לנצח
עידן ליבוביץ'

-

אם רק היית יודע.
בכמה אנשים נגעת, בכמה רגעי משבר הרמת, כמה החיוך הענק שלך חסר, כמה אתה חסר.
אוהב אותך ומתגעגע אליך.
יואב נוביץ'

-

הנקס היה השמש.
שמש שמחממת את כל הכוכבים סביבה ודואגת להאיר מאורה השופע על כל אחד ואחד מהם. זה מדהים איך כל אחד מהכוכבים במערכת המיוחדת הזו הרגיש שהשמש הזאת זורחת רק בשבילו.
כנראה שלא משנה כמה כוכבים רבים היו במערכת וכמה הם ניסו והחזירו לשמש האהובה שלהם חום, אור ואהבה, הם לא הצליחו. והשמש, כמו כל שמש, בבת אחת הלכה מאיתנו, בהתפוצצות פתאומית והשאירה אותנו עם חושך ועצב.
קיבלת אותי לפני שש שנים לצוות הטרויה החדש והקטן שרק הוקם וטיפחת אותי, את שקד ואת אביתר. היינו משפחה קטנה עם הווי משלנו, שפה משלנו ועולם משלנו. שמרת עליי וייעצת לי בכל צומת בשנים האחרונות, לא שכחת אף יום הולדת שלי וידעת לשלוח הודעה תמיד ברגע הנכון.
היית ה-מפקד שלי לחיים וה-מודל שלי לחבר אמת. שהעצים, שתמך, שפירגן, שדאג, שעקב, שהתקשר, שחפר, שחיבק, שדיגדג, שהפתיע, שהצחיק, שלימד ושאהב.
כל כך אהב. ואני כל כך אוהב אותך.
אני אמשיך להסתובב בעולם ולחכות שתבוא מאחורה, תוריד לי את האוזניות, תדגדג אותי, ונלך לקנות פחית במכונה ולשחק כדורגל שולחן.
- תבל דקל
-

לתום היה אור שהפיץ לעבר כל מי ששירת איתו, הלב באמת נשבר...
-נדב דהן

-

תומי, הנקסושים, כמה שאני מתגעגעת.
אני חושבת עליך המון. נראה לי שאף פעם לא סיפרתי לך איך נחנקתי מדמעות של התרגשות בטקס בבה"ד 15 כשקיבלת את דרגות הקצונה, הייתי אז מפקדת בקורס שחלמה להיות קצינה, ולראות אותך, המפקד מהמחלקה שלי, עושה את הבלתי יאומן - דחף אותי עוד יותר להגשים את החלום שלי ובגדול. היית השראה ענקית בשבילי כמפקדת, בזכותך ידעתי קצת יותר טוב מה הייתי רוצה להיות בשביל האנשים שלי. תמיד היית זה שרציתי להתייעץ איתו ולשמוע ממנו מה לדעתו נכון - ותמיד היית שם בשבילי, גם באמצע הלילה כשאתה גמור מעייפות ומחפה על החיילים שלך כדי שינוחו קצת.
אני מקווה שטוב לך שם למעלה, אתה תמיד בליבי.
ספיר אלקובי

-
הנקס שלנו, נשבר הלב.
תמיד נזכור איזה בחור חכם, רגיש ועם לב זהב היית.
מתגעגע עד כאב.
מקווה שיהיה לך רק טוב שם למעלה ❤️
- יואב שועלי

-

החיוך והטוב לב ישארו לתמיד💔
אתי שמחון

-

עצוב לשמוע
נשבר הלב
אדם משכמו ומעלה
-עידו גרוס

-

מתגעגעים גם מחוץ ליום הזיכרון
אוהבים לנצח
- תמר

-

תום הצנוע, תום המכבד, תום המרים והמעודד, רגיש, אמיץ, שקט, מעורר השראה, ומלא אור.
החיוך שלך ומשמע קולך קורא לשלום חי בזכרוני.
יהי זכרך ברוך חבר.

-

תומי שלי.
שוב היום הזה בשנה. ושוב כל כך הרבה דברים שקרו ואני רוצה לספר לך אבל לא יכול.
מתגעגע אליך כל כך.
הלוואי ואתה נהנה אי שם למעלה (לפחות יותר מבתסחים)

-

הנקס, הפצת כמויות אדירות של אור בעולם הזה. האור שלך לא כבה, הוא ימשיך לזרוח דרכנו, דרך כל האנשים שנגעת בהם.
אני מקווה שעכשיו אתה שמח ❤️
ירין מדהלה

-

יש אנשים שלא ניתן לשכוח, תום הוא אחד מהם.
- יובל ריטסקר שמואל

-

אני אזכור ממך את החיוך 💔
-בן שיטרית

-

לא יאמן!!! אדם מלא חיים וחבר טוב!!
-אנטון עבדולוב

-

אחד האנשים היותר מדהימים שפגשתי.
עצוב וכואב❤️
-יובל ריטסקר שמואל

-

תמיד זכור אצלי עם חיוך ענקי ורצון לעזור
- נויה קרקליס חיימוביץ'



כל כך עצוב! אבדה גדול של איש מיוחד- חן חסידי
-

לְהַכִּיר אָדָם / נֹעַם חוֹרֵב
לָדַעַת אֵיזֶה שִׁיר הוּא הֲכִי אוֹהֵב
וְשֶׁהוּא חוֹלֵם לְטַיֵּיל בְּיַפַּן
וּמָה בְּדִיּוּק-בְּדִיּוּק הוּא חוֹשֵׁב
עַל הַסֶּרֶט הַהוּא, שֶׁרָאִיתֶם מִזְּמַן— with Tom Hen.
עַל מָה הוּא מַבְּסוּט
וְעַל מָה מִתְחָרֵט –
זֶה לֹא לְהַכִּיר אָדָם בֶּאֱמֶת.
לְזַהוֹת אֶת הַכְּתָב שֶׁלּוֹ בַּפֶּתֶק
וְאֶת הַתְּנוּעוֹת שֶׁלּוֹ בָּרְחָבָה
וּמָתַי בְּדִיּוּק הוּא פָּתַח אֶת הָעֵסֶק
וְאֵיפֹה טִיֵּיל אַחֲרֵי הַצָּבָא
מָתַי הוּא בָּטוּחַ
וּמָתַי מִתְלַבֵּט –
זֶה לֹא לְהַכִּיר אָדָם בֶּאֱמֶת.
כִּי כָּכָה אֲנָשִׁים,
תָּמִיד נוֹשְׂאִים עִמָּם סוֹד
וְאֶת הַפְּרָטִים הַיְּבֵשִׁים
כָּל אֶחָד יָכוֹל לִלְמוֹד
לְהַכִּיר בֶּאֱמֶת אָדָם
מֵעַל לְכָל סָפֵק
זֶה לְהָבִין מָה הוּא אוֹמֵר,
גַּם כְּשֶׁהוּא שׁוֹתֵק.
- תום גול