רות דובנוב נולדה בספטמבר 1927 במושב בלפוריה. כשהייתה עדיין בבטן אמה, מת אביה מבעיטת פִרדה. היא הייתה הילדה השמינית במשפחה, העוני היה רב, והיא נשלחה בגיל שנה לבית יתומים בחיפה, בו שהתה עד גיל 6. במשך שהותה שם לא התראתה עם בני משפחתה, מלבד ביקור אחד של אחיה הגדול שבא לעבודה זמנית בחיפה ולקח אותה לאכול גלידה. כאשר הוחזרה לבלפוריה לא הכירה את אמה וגם זו לא ידעה מי הילדה הזרה  שנכנסה לבית.

בהמשך למדה כמה שנים בבלפוריה (עיפרון חולק לשלושה כדי שיהיה לכולם)  ובגיל 12 עברה לפנימיה ב"כפר ילדים" ליד עפולה. נישאה לאסף דובנוב, בן בלפוריה, ועבדה בבית ובמשק. בשנת 1963 עברה המשפחה למושב השיתופי "בני  דרור", שגם בו עבדה בחקלאות ובעיסוקים שונים, עד שהחלה לעבוד כמזכירה בבית-אריזה אזורי, שם עבדה כ-25 שנה, עד גיל 75. כיום חיה בדיור מוגן באבן יהודה.

אסף דובנוב נולד באוגוסט 1923 וגדל במושב בלפוריה, שם גם נישא לרות, בת המושב. 

בשנת 1963 עבר עם  משפחתו למושב בני דרור שבשרון. בשנים 1974-1972 שהה עם מקימי המושב פארן  בערבה ואחר כך במושב אליעד שברמת הגולן, כמדריך חברתי למתיישבים הצעירים.

כל חייו כתב פזמונים, ברכות לחתונות ומסיבות, סיפורים ושירים. 

הוא ניחן בקול ערב והיה שר להנאתו. מבחר משיריו פורסם בספר "שירים מהמגרות" (הוצאה עצמית, בני דרור, 2007).

את שיריו המופיעים באתר שרה בתו, צופיה לב-רן.