ניסים חסון נולד ב-1924 בירושלים העתיקה ובשנת 1936 יצאה המשפחה מהחומות אל מרכז העיר.  מזל חסון (לבית משפחת לוי) נולדה באוגוסט 1934, באלכסנדריה שבמצרים ועלתה לארץ ישראל ב-1949.

"לאחר הכרזת המדינה ב-1948 מצבם של היהודים במצרים החמיר", מספרת מזל. "אבא היה ציוני והיה לו חשוב לעלות לישראל".

שנת  1952 נשאו מזל וניסים וב1955 עברו לגור בבני דרור עם הבן הבכור: רוני  (אהרון) חסון. ניסים סיפר כי המושב היה ב"מבצע ההתיישבות" והוא רצה להעניק  אורח חיים שונה ועתיד טוב יותר לילדים, אך מזל סיפרה שהיה לה קר בירושלים,  וכשנולד לה תינוק היא לחצה על בעלה כדי לעבור לאיזור חם יותר.

המעבר  מהעיר לכפר, הניתוק מהמשפחה הירושלמית והתנאים הפיזיים הקשים היו לאתגר  עבור ניסים, אך הוא מעיד שהיתה שמחת עשיה ויצירה של דבר חדש."הקליטה במשק  היתה מצויינת', הוא מספר. מזל גם היא מעידה כי "קיבלו אותנו בזרועות  פתוחות. גם בהצבעה לא היו מתנגדים!". ניסים היה איש מקצוע ובעל נסיון  והשתלב מיד בעבודה. הוא מצא לעצמו מקום כמנהל המסגריה, בה ניהל גם את  עבודות הפחחות, הבנין והאינסטלציה.

מזל התקשתה להתמודד המעבר מילדות ללא מחסור וללא דאגות אל העליה

למעברה ואוהלים בגיל 14, ניתוק מחברותיה וסגנון חייה הפזרני, החתונה בגיל צעיר והחובה לעבוד היו לה קשים.

"היתה חובת עבודה במשק", היא מספרת, "והיה לי קשה לעבוד בעבודה חקלאית פיזית". היא השתלבה במשתלת הציפורנים, בלול ובפרדס.

לניסים ומזל נולדו שלושה ילדים, אהרון (רוני) התחתן עם דליה חסון, להם שלוש בנות, מתגוררים במושב בני דרור.

אילן חסון התחתן עם דפנה, יש להם שתי בנות והם מתגוררים ביפו העתיקה.

אסתר (אתי) בת הזקונים התחתנה עם דורון גרוס ולהם שלוש בנות, מתגוררים בשוהם.

"קשה  לתאר לצעירי המשק ולדור ההמשך את כל מה שאנחנו עברנו כדי לבנות את המשק".  מספר ניסים. "עשינו ככל יכולתנו. עבדנו ימים ולילות, חיינו בתנאים פיזים  קשים, לא היו לנו שום דרישות לגבי עצמנו".