פורים בבני דרור נחגג בצורה ססגונית ושמחה. לילדים נערכו תהלוכות תחפושות והחלפת משלוחי מנות קהילתיים. המסיבות לילדים ולמבוגרים כללו הצגות, מערכונים ושירה, כאשר חברי המושב המבוגרים עשו מסיבת פורים משלהם ובנו בעצמם את ההפקה והביצוע. יעקב מאור יצר את התפאורה וראובן קרייצמן דאג להרקדה. תחפושות קבוצתיות היו נפוצות ומוקפדות מאוד עד שהיה קושי לזהות את החברים. לא פעם הצטרפו הורי החברים לחגיגה!
מספרת אורנה נריה יוגב: באחת השנים הציגו את מגילת אסתר כאילו הסיפור מתקיים בשבט קניבלים באפריקה. אני זוכרת כמה קטעים נחמדים. למשל מצעד היפהפיות כדי שהמלך יבחר מביניהן את המלכה החדשה במקום ושתי (בכיכובה של קרולין פורטה) שכעונש על מרדנותה בושלה בסיר ענק. הלבישו את יפהפיות בני דרור בבגדי גוף שחורים (אפריקניות) ועיטרו אותן בקישוטים שמתאימים לקניבלים, עשויים מכל מיני עצמות. למשל תרצה יונס עוטרה בכתר ממכסה של סיר פלא שלחורי האוורור הקטנים שלו קשרו חוטים ועליהם תלויות עצמות רגלי עוף. למלך תלו על הצוואר חוליית עמוד שדרה של פרה ואבא שלי שהיה המן הרשע, הצטיידו בחרב מפחידה עשויה מצלע פרה די ענקית. בסוף בישלו גם אותו בדוד הגדול, שרו: המן הלך, לנקניק נהפך והכיבוד שהוגש היה לחמניות עם נקניקיות. זהבה ברגר ניסתה לשכנע את דורון שיטעם והוא בכה ואמר: אני לא רוצה לאכול את אריה ...
מי יודע אם לא זה מה שגרם לו להיות צמחוני בהמשך.
תמר מטרני (גוזנר) הוסיפה: את מגילת אסתר בג'ונגל כתב אבא שלי בחרוזים. אריה יוגב היה המן. ובסוף ההצגה יצאו השחקנים עם מגשי כיבוד נקניקיות בלחמניות ושרו המן הלך לנקניק נהפך. ואנחנו הילדים היססנו אם לקחת מהן עד שאריה יוגב יצא מאחורי הקלעים והעיד שהנקניקיות הם לא ממנו.