בחג סוכות כל אחד בנה לעצמו סוכה, ואחרי ארוחת ערב החג היה מנהג לפיו קבוצות ילדים היו עוברים מסוכה לסוכה, מחווים דעה על יופיין של הסוכות ובחלק מהסוכות גם הוזמנו לישיבה קצרה עם ממתקים וסיפורים.

זכורות במיוחד הכנסת האורחים והסיפורים בסוכה הקטנה והמקושטת להפליא של ליפשיץ, בסוכה של חסון, וקישוטים מיוחדים הכין גם צבי ויינפלד. למשפחת חגי הייתה תמיד סוכה מאוד מקושטת בעבודות יד יפיפיות, היתה הסוכה המושקעת של קניזו. למשפחת אברהם הייתה סוכה מרווחת במיוחד שחלק מדפנותיה היו עשויות ממחצלות. שם אהבנו להתארח בחול המועד ולשחק כל מיני משחקי שולחן ומשחקים אחרים.

היו משפחות שהקימו סוכה ב"כאילו", במרפסת או מתחת לעצי אנונה שהיה להם מבנה מתאים.

היו עוד סוכות מקושטות ביצירות אומנות, אך ברוב המקרים הילדים הכינו שרשראות מסרטי נייר צבעוניים שהושחלו זה בזה והודבקו בדבק עשוי קמח ומים. תלינו על יריעות הסוכה גם "שנות טובות", ובעיקר אהבנו את אלה שהיו מעוטרות בשבבי זהבים ונוצצים.

בהמשך, למדנו מיעקב מאור להכין קישוטי נייר מתוחכמים יותר.

בשעות החשכה היה מנהג להתהלך עם "פנסים" מפחידים שהיו עשויים מאבטיחים שלא הבשילו ונותרו בשדה. רוקנו את תוכנם, חתכו בקליפה עיניים, פה וכו', הכינו ידית מחטט ברזל שנמשך מאוזן לאוזן, תקעו בפנים נר וכך נוצרה דמות מאירה וקצת מפחידה.
בשלב קצת יותר מאוחר, התחילו בנוסף לכל זה לארגן גם מסיבה לכל המשק, באווירת חג אסיף, לסיכום השנה החקלאית.

משפחות החברים ישבו מסביב לשולחנות שהוצבו בחורשה שבין המועדון לבין הצרכניה, ועל מגרש הכדורסל היו הופעות וגם נאומי סיכום חקלאיים וחברתיים מפי בעלי תפקידים רלבנטיים במשק. אחר כך כמובן היו ריקודים על המגרש.

סוכתו של יצחק (איזי) אברהם : שנה שנה קיים יצחק את מצוות הקמת הסוכה כנאמר, חג סוכות תעשה לך והיית אך שמח.
לא רק למען בני ביתו הקים את סוכתו, כל המשפחה הגדולה, אחים ואחיות, דור שני ושלישי מתאספים היו מדי שנה בשנה בסוכתו של יצחק, וכן ידידיו הקרובים. מגיעים היו מן העיר ומן הקיבוץ תחת כנפי הסוכה, מתכנסים. שירי הילדות מן הגולה התערבבו עם שירי ארץ ישראל. בהקמת הסוכה משקיע היה יצחק כל אהבתו ושמחת לבו, וביחד עם בני משפחתו מקשטה ומפארה.
סוכתו של יצחק הוקמה בין עצי הפרי שעל יד הבית כשמסביב דשאים מטופלים. פירות העונה בצבעיהם המבריקים וציורים של חג היו מקבילים פנינו. כמו בימי קדם היה חג הסוכות החג הנבחר מכל החגים, כך קיים אותו יצחק; כאיש אדמה, היה וחג הסוכות נותן פורקן לחדוות ליבו בהזין עיניו בשפע פירות ההדר, פרי עמל הקיץ המבורך כשהיבול מצפה לקטיף.