מאחר ובמושב לא היה בית כנסת עם הקמתו (שנות החמישים והשישים של המאה הקודמת) נהגו חברי בני דרור ללכת ברגל, עם ילדיהם, לבית הכנסת של שיכון הוותיקים באבן יהודה הסמוכה. הם יצאו מהמושב אחר הצהריים והגיעו לתפילות. את הילדים השאירו לשחק בחוץ. בסוף שנת 1976 עלה בקבוצת החברים שהלכו בשבתות לאבן יהודה ההחלטה לבנות בית כנסת במושב, מפני שבימי גשם התקשו ללכת וחלקם לא היו צעירים, והמקלט וכם המועדון הירוק ששימשו לתפילות לעיתים היו עמוסים בנוער.

הם פנו למנחם הכהן, הרב של תנועת המושבים, שעסק במגוון רב של נושאים מחיי הדת והרוח של מושבי התנועה ולבעיות הלכה והדת היומיומיות המתעוררות בחיי המושבים. הרב הקציב סכום נאה, תוכניות, מהנדס ותמיכה לכל שאלה אך היה צורך להעלות את הסוגיה באסיפה במושב.

באסיפה שנערכה במושב היה הנושא ל'מלחמת עולם', שכן מרבית החברים - כולל אלו שהלכו לבית הכנסת - רצו לקחת את סכום הכסף שהוקצב להם ולבנות בריכת שחייה. בגלל שאת האסיפות בבני דרור מסיימים עד 12 בלילה מפני שכולם קמים לעבודה מוקדם בבוקר - נדחתה ההצבעה לשבוע שאחרי.

אחרי הצבעה סוערת הוחלט שהכסף מהרב של תנועת המושבים ישמש לבניית בית כנסת, שהרי זו היתה מטרתו, ובריכה בעתיד במידה ויהיה תקציב - זו תיבנה. וכך בית הכנסת של הישוב הוקם ב-1978 ותוכנן ע"י האדריכל ש. סוכולובסקי.

אורטונס מספרת: "המזכירות היתה למטה, היה צריף. היה לנו שם את הבית כנסת. תתארי לך, את הבר מצווה של נתי עשינו שמה.

וכשעשו את האזכרה של אמא שלי "התחילו לדבר. חייבים לעשות כבר בית כנסת! זה לא בית כנסת, מה ששמה"

אז אני אמרתי: אם אתם בונים את הבית כנסת, את הפרגודיה של התיבה, אנחנו עושים מתנה.

ועשינו. עשינו! עד שבאו ההרחבה, החליפו כל מיני פרודגיות בלבן וזה, שלי היה בכחול עם זהב. ובנו! התחילו לבנות בית כנסת".

הרב הראשי, אורח הדר השרון, חנך את בית כנסת במושב בני דרור.

ביום שלישי י"ג אלול תש"מ היה כבוד הרב הראשי לישראל הרב שלמה גורן ופמליתו, אורחה של מועצת הדר השרון אשר ערכה לכבודו קבלת פנים נלבבת באולם הישיבות.

גבאי בתי הכנסת, ותיקי האזורי, עשרה רבנים אורחים מכל קצות הארץ, האזינו לדברי ברכה שהשמיעו יו"ר המועצה מר צבי חרות אשר הדגיש את היחסים הטובים בין לשכת הרבנות האזורית ולבין המועצה.

כעבור שעתיים של נאומים ותקרובת, יצאה כל הכבודה לחנוכת בית כנסת חדש בבני דרור.

הרב, נתקבל בשערי המשק בלחם ומלח שהוגשו לו על ידי מר יצחק עשת ה"משוגע" לבית הכנסת.

תפלת מנחה ופרידה התקיימה בצריף הירוק אשר שמש תחנה מספר שתיים כאשר המשכן הקודש היה המקלט ליד חגי,

אשר משמש גם כספריה, בו החלונו מתפללים לראשונה בצבור מאז קיום המושב, ביום שישי ג' טבת לפני כשלוש שנים.

בשירה ובריקודים סוחפים ונלהבים, מעגלים מעגלים רקדנו מהצריף לעבר ההיכל, שם האזנו לדברי תורה וברכה של הרבנים הנכבדים ובראשם כבוד הרב הראשי אשר קבע הלכה: שרק עתה עם חנוכת בית ה' יש לאנשי בני דרור דין של צבור.

בתפלת מעריב חגיגית של מר משה אבוחצירא וברקודים החל בית הכנסת לתפקד.

הנחה את המעמד בטוב טעם מר חיים גרינברג שגם הוא מראשוני ההוגים והיוזמים של המנין לתפלה.

עלינו לציין את הנשים הצדקניות אשר טרחו רבות באפית עוגות ומיני מאפה ותקרובת, והכול בהתנדבות מלאה, ללמדך שרוח ההתנדבות והעשיה מפצה בקרבינו ויש רק להפעיל את הכפתור המתאים...

מאת: הרב זמל

עם הקמת בית הכנסת קיבלו החברים ספר תפילות מהרב יהודה שביב, ממקימי גוש עציון לאחר מלחמת ששת הימים וקרוב משפחה של משפחת חגי, אשר בילדותו בילה הרבה בבני דרור.