חגים

בחג סוכות כל אחד בנה לעצמו סוכה, ואחרי ארוחת ערב החג היה מנהג לפיו קבוצות ילדים היו עוברים מסוכה לסוכה, מחווים דעה על יופיין של הסוכות ובחלק מהסוכות גם הוזמנו לישיבה קצרה עם ממתקים וסיפורים.

זכורות במיוחד הכנסת האורחים והסיפורים בסוכה הקטנה והמקושטת להפליא של ליפשיץ, בסוכה של חסון, וקישוטים מיוחדים הכין גם צבי ויינפלד. למשפחת חגי הייתה תמיד סוכה מאוד מקושטת בעבודות יד יפיפיות, היתה הסוכה המושקעת של קניזו. למשפחת אברהם הייתה סוכה מרווחת במיוחד שחלק מדפנותיה היו עשויות ממחצלות. שם אהבנו להתארח בחול המועד ולשחק כל מיני משחקי שולחן ומשחקים אחרים.

היו משפחות שהקימו סוכה ב"כאילו", במרפסת או מתחת לעצי אנונה שהיה להם מבנה מתאים.

היו עוד סוכות מקושטות ביצירות אומנות, אך ברוב המקרים הילדים הכינו שרשראות מסרטי נייר צבעוניים שהושחלו זה בזה והודבקו בדבק עשוי קמח ומים. תלינו על יריעות הסוכה גם "שנות טובות", ובעיקר אהבנו את אלה שהיו מעוטרות בשבבי זהבים ונוצצים.

בהמשך, למדנו מיעקב מאור להכין קישוטי נייר מתוחכמים יותר.

בשעות החשכה היה מנהג להתהלך עם "פנסים" מפחידים שהיו עשויים מאבטיחים שלא הבשילו ונותרו בשדה. רוקנו את תוכנם, חתכו בקליפה עיניים, פה וכו', הכינו ידית מחטט ברזל שנמשך מאוזן לאוזן, תקעו בפנים נר וכך נוצרה דמות מאירה וקצת מפחידה.
בשלב קצת יותר מאוחר, התחילו בנוסף לכל זה לארגן גם מסיבה לכל המשק, באווירת חג אסיף, לסיכום השנה החקלאית.

משפחות החברים ישבו מסביב לשולחנות שהוצבו בחורשה שבין המועדון לבין הצרכניה, ועל מגרש הכדורסל היו הופעות וגם נאומי סיכום חקלאיים וחברתיים מפי בעלי תפקידים רלבנטיים במשק. אחר כך כמובן היו ריקודים על המגרש.