top of page

"איפה הם כולם שאת ראשם הנידו ככה?
שיראו מה בנינו - איזה כפר!"

מתוך "פטפוטים של ערב" יובל 40 לבני דרור 1986

עם השנים בני דרור התפתחה מאוד, וממשיכה להתפתח.

ניסינו לתעד כמה שניתן את השינויים שנעשו במהלך השנים, עד היום. 

וכמובן אם ישנם צילומים נוספים של פני הישוב, מידע על התפתחות הבניה או צילומי אוויר נשמח לקבלם!

בהמשך יווצר טיימליין עם נקודות בהן נבנה המושב ואלו יצורפו עם הסבר, תמונות, מסמכים וקטעי עיתון שונים.

נכון לעכשיו כל קטעי וידאו באתר צולמו ע"י משפחת גרעיני שתיעדה לאורך השנים את המושב.

הסביבה והמקום בגיאוגרפיה ההיסטורית המקומית

אולי אנחנו מכירים כל צעד ושעל במושב כפי שהוא כיום, אבל מה פה היה טרם הישוב? 

איזור השרון פרח בתקופה הביזנטית: כילודיא, דיר אספין, אתר חרות - חירות יהודה (נ.צ 14121832) ועוד רבים.

במושב קיים אזור שנחפר ובו ממצאים ארכיאולוגיים מהתקופה הביזנטית. באיזור נמצאו אבני גוויל וחרסים. 

בכפר יעבץ היה ישוב קדום בעבר ששמו היה כילודיא, המרוחק כשבעה קילומטרים מזרחיה למושב בני דרור - אלו הממצאים הפיזיים הקונקרטיים של פעילות קבועה שהתקיימה באזור. ככל הנראה בבני דרור היה אזור חקלאי קדום מלפני 500,000 שנה, שבו ממצאים פזורים בריכוזים שונים של כלי צור, אבן ועצמות. עדות לציד לקט צמחים ועיבוד מזון. 

סביב וצמוד לבני דרור  לכיוון קדימה ואבן יהודה ישנו תיעוד עשיר וממצאים מוכרזים של אבני צור וחרסים, שרידים של כלי צור מן התקופות האפי-פליאוליתית, הנאוליתית ומתקופות לא מזוהות, וחרסים מן התקופות האסלמית, העות'מנית והביזנטית.

מתוך: ארכיון בית הלורד:  תיק ממצאים ארכיאולוגיים בגוש תל מונד, govmap - אתר המפות הממשלתי, המועצה המקומית
לב השרון. 

תכנון ואדריכלות בני דרור

מושב בני דרור התחיל כגילגול מושב שיתופי כשאלו היו בודדים ובגלגוליהם הראשונים, כאשר תקנון וחיי הקהילה החלו לפני בחירת הקרקע וההסדרה בפועל, וטרם יצירת קשר עם המחלקה להתיישבות חיילים שבסוכנות היהודית.

מתווה המושב היה חצי מעוגל סביב כמה עצי אקליפטוס: בהיקף ממערב היו הבתים והמרכז נותר לצורכי ציבור. בחלק המזרחי היו מבני המשק הלול והרפתות. להתבסס על חקלאות, ובו שטח משק הצמודים לאזור המגורים.

המושב השיתופי נבדל ממושב העובדים על ידי שיתוף מלא כמעט בכול ענפי המשק, חוץ מדרכי הצריכה שהן אינדיבידואליות לרבות ניהול הכספים באופן אישי.

לכול חבר בית משלו ואין חדר אוכל משותף כמו בקיבוץ או בקבוצה. מידת השיתוף בייצור משתנה והיא נקבעת על ידי חבריה:

יש חופש בחירה לגבי מידת השיתוף בין הציבורי לפרטי למשל בייצור העצמי, כגון ירקות ולול.

באזור המגורים נמצאו שני רכיבים קהילתיים: מבני הציבור ובתי החינוך. במידה רבה קיים היה דמיון בין המושב השיתופי לקיבוץ. השטחים החקלאיים השיתופיים לעיבוד היו מעבר לגבולות השטח הבנוי. המשק היה שיתופי וכן מוסדות ציבור רבים כמו המרפאה ובית התרבות. המבנים היו משויכים לחברים אפילו שנבנו לפי שני דגמים חזרתים.

מושב דרור היה אמנם חלק מגוש מושבים, אבל חריג כמושב השיתופי בתוך גוש מושבי עובדים.

כל משפחה חיה ומעבדת אדמתה בנפרד, קהילת משפחות המנהלות חייהן בנפרד, ‬אך עם זאת מסכימות לנהל במשותף את המשק, לרבות עיבוד הקרקעות ומכירת התוצרת. התיכנון של צורת המושב ופריסתו על השטח היתה סביב עיקרון השיתוף והשוויון והמשק המשפחתי, שלא כמו מושבי העובדים הותיקים יותר - תל מונד, חירות, כפר הס ועין ורד, שהתאימו גאוגרפית את עיצוב הישוב כלכלית ומשקית, כשלכל חבר ישנו קרבה למשק שלו, אדמתו שלו ובית משפחתו.

09001e1580604661.jpg

במפה: מפת תכנון ישוב, חלוקה לחלקות וציון מספריהם, סימון מיקום מבנים, סימון מיקום בניינים ציבוריים: בית עם, גן ילדים, מרפאה, צרכניה. סימון מבני משק רפת, לול, מחלבה, מחסן אריזה. סימון מיקום צמחיה. סימון תוואי כבישים ודרכים. נתוני מדידה וטופוגרפיה.

תיכנון המושב תחת משרדו של ריכארד קאופמן, עיצובו של קרל רובין. התאריך הוא ל' סיון תש"ג, 3 יולי, 1943. ההנחה כי המקום יאוכלס ע"י החלוצים, בהם יחידת המהנדסים המלכותיים, 544.

האדריכל ריכרד קאופמן, (מוכר בעיקר על תיכנון מושב העובדים הראשון בארץ, נהלל, ב-1921) תיכנן את המושבים שקדמו לבני דרור. תיכנון בני דרור התגבש תוך הבאה בחשבון של גורמים כמו משק וכלכלה, ביטחון, בריאות ותחבורה, אותם תיכננו בהתאם לסוג הקרקע , הטופוגרפיה , צורת היישוב וסוג התוצרת של המשק.

את הדרכים הפנימיות בבמושב תיכננו כך שיביאו תועלת מרבית לתחבורה הפנימית בתוך היישוב ושיקצרו את הדרך לעבודה תוך שמירה על בטחון התושבים. בני דרור בנויה כשמסביב לה - הפרדסים ושטחים מעובדים המצריכים עיבוד אינטנסיווי, כאשר ומבנה זה נועד לסייע לתפקוד המשקי.

גם הרפת והלולים היו יחסית רחוקים ממבני התושבים על מנת ליצור אוורור טוב והרחקת הריחות הרעים שעולים ממשק החי, אבל לא מצריכים 'נסיעה' לעבודה.

כאמור - חדר האוכל כבר הישן שהיה מול הרפת "נכחד".

לשם בטחון היישוב הוא הוקם בריחוק מתאים מכבישים ובנקודה הגבוהה ביותר בשטח, כך שאפשר יהיה להשקיף ממנו לכל עבר ולהגן עליו כנדרש.

מתוך: מפת המושב מתוך הארכיון הציוני המרכזי - חטיבות ואוספי מפות/S126M - מפות ותוכניות של המחלקה להתיישבות חקלאית.

מידע על תיכנון איזור השרון מתוך ספרה של רינה אידן: 'מרעיון לתנועה, התפתחות רעיון מושב העובדים ויישומו 1933-1919'

בני דרור כחלק מתל מונד

ממרץ 1926, בעקבות פנייה אישית של ד"ר חיים וייצמן, החלו ניצני התעניינות של משקיעים ואילי הון שאינם מזוהים עם ארגון ציוני כלשהו - באפשרות השקעה בארץ ישראל. בין שלושת המשקיעים הגדולים שגילו את השרון היה גם אלפרד מונד לימים הלורד מלצ'ט.

בשנת 1928 ביקר הלורד אלפרד מונד בישראל. הוא מצא פוטנציאל כלכלי בפיתוח ענף ההדרים בישראל, ובהמשך אותה שנה הקים יחד עם קבוצת משקיעים לא יהודים את "חברת מטעי ארץ-ישראל".

בשנת 1929 רכשה החברה שטח של 1,200 דונם כ-10 קילומטרים מצפון לכפר סבא, לימים תל מונד, והקצתה אותם לנטיעת פרדסים והתיישבות חקלאית.

במפה ניתן לראות את מושב בני דרור בתוך מפת מטעי ארץ ישראל של גוש תל מונד.

סימון בני דרור על המפה.jpg

בני דרור כחלק מהדר השרון

עוד בשנת 1937, כאשר החלו השלטונות בהקמת מועצות מקומיות, הביעו אנשי ועד הגוש את רצונם במועצה אחת שתקיף את כל יישובי הגוש. המועצה האזורית לא קמה, ודרישות נוספות לא איחרו לבוא: ב- 1945, ינואר 1946 ונובמבר 1946. בספטמבר 1947 אפילו נחתם הסכם עם בעלי המטעים על הקמת המועצה, אך לאחר הקמת מדינת ישראל נתעכבה בנית המועצה עד ינואר 1950.
בעת הקמת המועצה היא נקראה 'מועצה אזורית תל מונד', אולם במהרה על פי המלצת ועדת השמות הסבה את שמה למועצה אזורית הדר השרון.

עד ספטמבר 1951 הכפילה המועצה את אוכלוסייתה ל-4000 נפש, בהתווסף לה אנשי מעברת תל מונד, עין שריד, נוה עובד, פורת, עזריאל וכ-400 נפשות שנקלטו במושבים הוותיקים.
לאור הגידול של תל מונד בעולים חדשים שהתיישבו בשיכונים, נוצרו סכסוכים בין תל מונד ושאר יישובי המועצה.

אנשי השיכונים בתל מונד טענו שהמועצה מזניחה אותם ועל כן הפסיקו לשלם ארנונה. בתגובה לכך הפסיקה המועצה לתת שירותים לאנשי השיכונים, ובסוף 1951 הוחלט במועצה על הוצאת תל מונד, כפר זיו ושכונת יעקב שיהיו למועצה מקומית נפרדת.

נתמנה בורר ולאחר דיונים רבים והמלצה של הוועדה המוניציפלית של ההסתדרות החלוקה יצאה אל הפועל בשנת 1954 באופן רשמי, הגם שכבר מאמצע 1953 התנהלו המועצות בנפרד. 
בשנת 1967 עלתה ההצעה לאחד את המועצה עם מועצה אזורית השרון הצפוני במטרה להגיע לכך שמועצות אזוריות בישראל יקיפו כ-10,000 תושבים. ביוני 1984 אוחדה המועצה עם מועצה אזורית השרון הצפוני ליצירת מועצה אזורית לב השרון.

עד היום נקראים היישובים שהיו פעם במועצה אזורית הדר השרון "יישובי גוש תל מונד".

במפה ניתן לראות את מושב בני דרור בתוך איזור הדר השרון דאז.

הדר השרון 1969.jpg

בני דרור כחלק מהדר השרון 1969

הדר השרון 54-70-39.jpg

דבר, 18 דצמבר 1953 -

שממה שהיתה להדר שרון

כובשי העבודה הם שהטביעו חותמם ונתני צביונם לגוש ישובים גדול: גוש תל מונד. היד המורמת כלפי מעלה של פסל הלורד אלפרד מונד (מלצ'ט) הניצב בכניסה לגוש תל מונד, יותר משהיא באה להציב יד לזכרו של הלורד, היא מכריזה שבידי עמל של העובד העברי. באה גאולה למקום הזה. מפעלו הציוני הגדול של הלורד מלצ'ט המנון, שימשי מקור עבודה ופרנסה ראשוני וכמעט יחידי לשלשת הארגונים להתישבות: יזרעאל, חקלאי ת"א, ו'חרות -יהודה'

פועלי העיר והמושבות הגדולות שלא השלימו עם עובדת היותם פועלים שכירים ואת תוכן חייהם ראו ביצירה משקית חקלאית עצמית - הרי הם ישובי העובדים: חרות, כפר הס ועין ירד. הם כבשו את השממה הזאת לפני 20-22 שנה. ועתה כבר יש לידם ולצדם שורת ישובים: בני־ דרור, משמרת, כפר יעבץ, פורת ועזריאל. וליד אלה שורה של שיכוני עולים. החיים חיי עמל ויצירה עצמית. כיום עסוקים חברי המישבים, פועלי תל מונד לשעבר, בעבודתם המרובה בשדותיהם הם, ואת מקומם של אלה בעבודת משק תל מונד תפסו אלפי פועלים עולים.

 "ההישגים המשקיים והכלכליים של ישובי הגוש רבים הם" מספר חבר המושב. "שאלת מכסת הקרקע מצאה את פתרונה. מכפר דל בקרקע ובמים - כפר שחבריו מחופשים יום עבודה. יש כפר רחב מידות עם מים רבים ושפע תוצרת. שפע המעורר דאגות ובעיות".

התשלום לחברים בעד התוצרת ששווקה בתשי"ב הגיע לסכום קרוב למיליון וחצי מיליון ל"י; כמעט כפליים לעומת השנה הקודמת. יש עליה בכמויות בכל ענפי התוצרת. במיוחד בענף הירקות. ההשקעות היסודיות הנוספות הגיעו לסכום הקרוב לשלש מאות אלף ל"י. מחציתו בפיתוח משק המים. בעוד שבמשקי הותיקים תופס, בצד הפרדס, הלול והרפת ענף הירקות מקום נכבד ביותר, הרי במשקי ההרחבה תופס ענף הירקות מקום עיקרי. כל עוד השוק קלט את כל התוצרת, לא התחשבו החברים בהוצאות והמשיכו בהשקעותיהם הגדולות בענף זה. עקב מחירי היבול הירודים בגלל שפע הירקות, מתעוררות בעיות רבות, - כיצד להמשיך בענף זה, שגם יבטיח שכר ום עבודה הוגן. נוכח צמצום האשראי המחמיר והולך, אי - יציבות במחירי היביל ויוקר של צרכי המשק, לוחצים מוסדות הכפר על ההכרה בהפסקת השקעות ולצמצום באשראי למשקים. כל המחשבה נתונה למאמצים להקטנת חובות החברים. כל המרץ צריך להיות מסור, לדעת החברים, להשגת יבולים מכסימליים מכל דונם, מכל פרה ותרנגולת. המסקנה הכללית: פריון גדול של היבול ואיכות מעולה ולא כמות הדינאמים הזרועים.

המשותף לשניהם הותיקים והחדשים היא זעקתם המרה כלפי "תנובה". שניהם, הותיק והחדש, אינם יכולים להבין מדוע הם מקבלים מחירים כה נמוכים בעד יבוליהם, בעוד שבשוק, על אף השפע הרב, מכירה של אותה תוצרת גבוהה בהרבה. "כיצד יכול הסוחר הפרטי, הבא למושב בגניבה בלילה, לשלם לחבר שאינו שומר על טהרת השיווק המשותף - מחיר העולה בהרבה על המחיר שאנו מקבלים?". מכאן התופעות החמורות, העומדות בסתירה גמורה וגלויה למאמצי היצירה הכלכלית והחברתית. והן גוררות אחריהן צורות חיים נפסדות וקשיים חברתיים. בדרך כלל ידם של החברים הנאמנים על העליונה. כאשר אירעו מקרי סטיות חמורים באחד המושבים, כאשר חברים בודדים החלו לעבד שטחים גדולים מחוץ למסגרת הכפר, - הוצאו שלשה מהם מתוך המושב. אך ואולי אין סטיות הפרט אלא תולדה מסטיית הכלל? העבודה השכירה במידה שהיא קיימת, היא בדרך כלל מאורגנת ע"י הלשכה. אבל כפעם בפעם פתחות פורצות גם בשטח זה. זה כשנתיים שגוש תל מונד נסער בענינים מוניציפליים וכתוצאה מזה יחולק לשתי מועצות: מועצה אזורית לגוש ההתישבותי, ומועצה איזורית לשיכונים ולמושבת תל מונד.

פרק מיוחד באיזור זה מהויים הישובים  הצעירים, המורכבים, ברובם מעולים. וראוי לייחד עליהם את הדיבור.

דבר  18 דצמבר 1953.jpg

תחילת הבניה

לאחר סיום המלחמה העולמית השנייה, עם שוך הקרבות בגזרת צפון אפריקה ואיטליה, החלו החיילים והחיילות להשתחרר והם הגיעו לאזור, למקום.

12 במאי 1946 היה היום הרשמי של ההיאחזות בקרקע. באותה עת עמדו סך הכול שני צריפים וכמה אוהלים. 
ההיאחזות הממשית הייתה לצד חורשת אקליפטוסים שהייתה במקום וכדברי החברים: "התחלנו לבנות בחצי עיגול, לפי האקליפטוסים. זה היה כל -כך יפה וזו הייתה הסיבה, למה דווקא כאן."

הבינוי המוקדם היה בשנת 1947, בגוש תל מונד, בסמיכות למקום הקבע. היה זה מערך צריפים ומבנים ארעיים עד להכשרת נקודת הקבע והמבנים לחברים. ברשימת הביטוח משמאל נמנים צריפים ששימשו למטרות שונות:
מגורים - צריף מגורים לשמונה משפחות, גני ילדים - צריף בן חמישה חדרים, צריפי עץ ופח ששימשו כחדרי אוכל, צריפי עץ ופח שונים ששימשו לאחסון חומרי גלם שונים, כביסה ומבני משק כמו מבנה רפת ולול.

מראה על המבנים הארעיים והמאהל סביב.jpg

מראה על המבנים הארעיים והמאהל סביב

אחת המשפחות מתמקמת בצריף האורכי של שמונה המשפחות.jpg

אחת המשפחות מתמקמת בצריף האורכי של שמונה המשפחות.

1949 ( א-טירה - גליון ) 1418 Palestine - Et Tire - Series Topocadastral - Provisional - Sh

מפת האיזור 1949 

בינוי הקבע של הישוב לא נקבע עם העלייה על הקרקע . ההיאחזות הייתה במצב זמני בגוש תל מונד.
כך נכתב: "באותם ימים החלו דיונים וחפוש, אחר מקום קבע לבנין הישוב. תוך חיפוש מקום מנשכו החברים לגבעת חול-חמרה חשופה ועליה ניצבים שבעה עצי אקליפטוס. כאילו יד אלמונית סובבה את הדברים ונטעה שבעה עצים אלה, כדי שסביבם יבנה ויקום הישוב החדש." את אותם שבעה עצים לא ניתן לראות היום. הם נבלעו בבינוי החדש עם העלייה לקרקע ובמערכת הכבישים סביב.

תחילת הבניה בבני דרור. ניתן לראות את האקליפטוסים.jpg

תחילת הבניה בבני דרור. ניתן לראות את האקליפטוסים.

במקביל, ובאותה תקופה של ראשית המדינה הותווה תכנית בינוי ארצית באגף השיכון במשרד העבודה. אז החל משפעל ההתיישבות והוא התנהל עם ארבעה גופים. אגף התכנון במשרד ראש הממשלה, אגף השיכון במשרד העבודה, מחלקת הקליטה של הסוכנות וחברות בניה ציבוריות.

"בבני דרור קיבלנו בהתחלה את הבית הקטן המפורסם של 28 מ"ר. חלק מטבח וחלק חדר אחד" מספר משה קמניץ במסגרת ראיון עם דור המייסדים. "והשירותים היו בחוץ, בפחון. וככה העניין נמשך עד 1957-1958".

אורנה נריה יוגב מספרת:"קשה להאמין, אך הוריי התגוררו באוהל במשך כמעט שנה לאחר נישואיהם. אני נולדתי לתוך צריף שחולק לשני חדרים, ובכל אחד מהם שכנה משפחה שלמה. כשנה לאחר מכן עברו הוריי לבית אבן שהכיל מטבח וחדר אחד, ובו התנהלו כל החיים. השירותים והמקלחת היו בחוץ (מישהו יכול לדמיין ריצות לשירותים בחוץ בלילה, בחורף הקר?) רק זמן קצר לפני לידת אחותי, כשהתקרבתי לגיל ארבע, נוספו לבית חדר, מבואה קטנה וגולת הכותרת: שירותים ומקלחת בתוך הבית".

מבנה הבית היה מלבני, עם גג רעפים בן ארבעה שיפועים. הבית כולו (פנים וחוץ) סויד בלבן, והחלונות היו עשויים עץ צבוע. הריצוף היה אחיד מרצפות טרציו - אפורות בגודל 20 ס"מ, בכל חלקי הבית. הפאנלים לא היו חלק אינטגראלי מהריצוף. בחדר הרחצה השתמשו לרוב באותן מרצפות טרציו אפורות גם לחיפוי הקירות באזור המקלחת. נגרות הבניין כללה רק את איטום הפתחים החיצוניים באמצעות חלונות, ללא תריסים. בתוך הדירה לא היו דלתות. הצבעים המקובלים לבית היו בהירים.

הדירות היו קטנות –48 - 24  ממ"ר – וכללו: חדר  מגורים (נועד לאירוח, אכילה, הכנת שיעורים, שימש גם כחדר שינה להורים או לילדים), חדר שינה לילדים או הורים שלא ישנו בחדר המגורים, מטבחון, ולעתים (לא תמיד) גם מקלחת, בית שימוש ופרוזדור.

טיב הבניה בבתים אלה היה ירוד למדי, ובמקרים רבים הטיח הדק ורצפת הבטון לא עמדו בפני חדירת רטיבות, והצריכו תיקוני טלאים.

בנייני הקבע החלו להיבנות, הגינות הפרטיות והמרחב הציבורי, משוכות הצבר הטבעיות במקום, וצינור המים שהעביר מים מהמשק לשדות החרושים.

"התנאים הראשונים היו באמת קשים", סיפר משה מטרני במסגרת ראיון עם דור המייסדים. "בעיקר בישוב כמו בני דרור. למעשה התחלנו בהתחלה לחיות כמו קיבוץ. היה חדר אוכל. אומנם לכל אחד היה בית אבל אי אפשר היה לבשל בתוך הבית. ולא היו מקלחות בתוך הבתים. הייתה מקלחת כללית. עם כל מיני סידורים מכאלה שהיום קשה אפילו לתאר אותם".

1949 צינור המים לנקודה החדשה, .jpg

מבט ממזרח למערב,  עצי האקליפטוס ברקע. צינור המים לשדות ולמושב, 1949

1948 - מבט מצפון לדרום על הבניה בבני דרור.jpg

בני דרור,  מבט מצפון לדרום, 1948

אוהל עם 3 מיטות סוכנות מתקפלות. המגורים הראשונים.jpg

אוהל עם 3 מיטות סוכנות מתקפלות. המגורים הראשונים

ישוב חומה ומגדל - תצוגה של המושב בראשיתו.jpg

ישוב חומה ומגדל - תצוגה של המושב בראשיתו

ריכוז ענף הבניין בבני דרור נעשה בפיקוחו של מוטקה (מרדכי) חגי.

בראשית דרכו, לא היה זה "ענף" וגם לא "קבוצה", היו אלה פשוט מספר חברים, (וילו, יוחנן, קרני, הרצל, יהושע אמיד, חיים גרינברג, ופועל אחד שכיר), שלקחו על עצמם את מלאכת בניית הבתים במשק.

בעזרת מדריך מהסוכנות למדו החברים לעשות בטון נכון, לצקת חגורות, לצקת יסודות בעזרת תבניות, ולמדו כל מה שקשור בבניית בית, החל משלד ועד גג, טיח וריצוף. "הקבוצה הוקמה 1948, דרך הסוכנות קיבלנו בערך כ 30,000 בלוקים וקיבלנו גם סוג מסויים של מרצפות, אותם אפשר עדיין לראות באגפים ישנים של בתי החברים, כל זה רומז על הגבעה שליד בית מאור". מספר מוטקה.

"הקבוצה כענף התחילה להתקיים בשנת 1952. התחלנו לבנות כ 18 בתים (קטנים), בשעתו עשינו הכל, החל מריצוף, טיח, גגות וכו', כשהיה צריך לעשות נגרות בבניין - הפסקנו לבנות וכל הקבוצה הלכה לנגרייה לעשות משקופים או חלונות".

אחרי 18 הבתים הללו, בנתה הקבוצה כ-8 בתים שנקראו 'שיכון ותיקי ההסתדרות', והם נבנו באזור חצרוני ובן-אליהו, אלה היו בתים גדולים יותר, של 70 מ"ר, אחר-כך החלה הקבוצה לבנות 10 בתים ל"עליה הפולנית",

אלה הבתים העומדים משני צידי הרחוב הראשי במשק, ומיד אחרי זה, התחילה הקבוצה בהשלמת הבתים, או בניית התוספות כפי שכינו זאת, והבתים גדלו והורחבו ל 72 מ"ר.

בתחילה, כל השירותים, כולל מקלחת, בית שימוש וחדר כביסה, היו מחוץ לבית בפחון שעמד בחצר, אחרי הסבב הראשון של ההשלמות, החל הסבב השני שבו הוכנסו השירותים לתוך הבית ונפחו גדל ל-93 מ"ר.

כאן בא השלב שבו התפרקה הקבוצה והצטמצמה, חיים ויוחנן הלכו לנגריה, הרצל ויהושע הלכו לחממות, מוטקה נשאר לבדו (מצב דומה להיום), ונאלץ להעזר בחברים מזדמנים שעיקר תפקידם היה להגיש חומרים ובלוקים, העבודה לא הלכה ולא היתה ברירה אלא לקחת שני פועלים שכירים (האחים שלמה ומואל).

שנות ה-50

"אז ,באותה תקופה בבני דרור, לא היה כביש. היה רק חולות. דרך חולות", מספר משה קמניץ במסגרת ראיון דור המייסדים.

"ומי שלא זוכר את התקופה ההיא... אז חיפשו דרך איך להגיע עד הנקודה, עד בני דרור, זה היה די קשה ללכת על החולות האלה.

אבל הבטיחו שבזמן הקרוב,יסללו כביש. לקח כמובן שנתיים-שלוש, והכביש קם מההצטלבות. בערך מה שהיום ישנו, עד בני דרור.

מבני דרור זה עלה הלאה לתל מונד. אבל תל מונד, התפתחות של תל מונד הייתה בשנת 1951-1952 וכאן הכביש האריך אותו, הגיע עד תל מונד. בהתחלה היה רק כביש עד בני דרור, ואחר כך העבירו זה הלאה, עד גוש תל מונד.

אז לא היינו ביחסים עם תל מונד הזה כל כך, היות שתל מונד לא הייתה כל כך מפותחת, ורק היום מפעם לפעם מקבלים עובדים מהאיזור הזה, כן, הוא במיקום קדימה.

אבל קופת חולים וכו' היינו מקבלים את הטיפול דרך אבן יהודה. מהמרכז ואבן יהודה. וככה הקשרים לא היינו כל כך הרבה קשרים כן תל מונד".

כנס מושב שיתופי דבר, 25 אפריל 1949.jpg
דבר 9 ינואר 1950.jpg

תוכנית תמ/9 לב השרון - התווית דרכים בהדר השרון, אדמת קק"ל.

שנת 1952.

בתוכנית: להתוות דרך חדשה ולהרחיב דרך קיימת. לבטל דרכים קיימות.

שטח התוכנית: 491.000 דונם. יזם: מועצה מקומית/אזורית.

גוף מתכנן: 99 המח' הטכנית במועצה.

תוכנית המועצה
תשריט-מפת חישוב מדידות בני דרור 54.jpg

תשריט-מפת חישוב מדידות בני דרור 1954

ספטמבר 1950

"החל מ 1957-1958 הרחיבו את הבתים, ובנינו את הבתים הנוספים, החדשים", מספר משה קמניץ, במסגרת ראיון עם דור המייסדים. "מי שקובעים זה בתי הסוכנות היהודית, של 50 מ"ר, והלאה שנים אחרי זה הוספנו עוד חדר, ועוד מטבח, עוד ועוד מרפסת, וככה בית מושלם במרוצת הזמן, ל-92 מ"ר".

בני דרור לא נכללו במפעל ההתיישבותי הארצי אך בסך הכול אופי הבניה, איכותה והסטנדרטים של בניה מהירה לשכון משפחות, הייתה דומה לכלל הארץ.

שנות החמישים עמדו 30 בניינים משני דגמים דומים שנבדלו רק בשטח, תוספת של חדר. המבנים היו בנויים בלוקים, עם גגות רעפים (ארבעה כיוונים) ורשת שחצצה בין הגג לחלל המבנה . הייתה זו רשת דקה שעליה ערכו הרבצה של חומרי מליטה שהפרידו בין שני החלקים והיו כשכבה מבודדת בין עומס החום /קור מהגג לחלל המבנה.

עד מהרה הותאמו שינויים במבנה היסודי כמו גגונים מצלים בכניסה וביציאה  אחורית, חלונות בסמוך לכניסה הראשית ומבואה קטנה. כמו כן, בדגם הקטן, נראים בתכנית משמאות השינויים הגדולים יותר של התרחבות לצדדים.

התוספות הנראות במבנים הגדולים הם בעיקר הגגונים.

בחלק המזרחי היו מבני המשק הלול והרפתות. על פי ניתוח התכנית, ותצלומי האוויר עולה כי היו שני דגמים של מבני המגורים.

כפי הנראה דגמים של זוגות ואלה אחרים של משפחות. בחלקה הפרטית היה גם מבנה עזר שהוקם בעורף החלקה.

חזיתות המבנים פנו  לדרך הנסיעה.

המתווה לבתים היה חצי מעוגל: בהיקף ממערב היו הבתים והמרכז נותר לצורכי ציבור, ולב' הישוב כפי שהחל - סביב עצי אקליפטוס.

מפה בה נראים סוגי המבנים ועיבוד של גודלם שהשתנה בין הדגם.jpg

מפה בה נראים סוגי המבנים ועיבוד של גודלם שהשתנה בין הדגם.

1958.jpg

צילום אווירי של בני דרור 1958

שנות ה-60

בתכנית משנת 1965 קיימת חלוקה לאזורים בתוך המושב כפי שהם קיימים כיום. אזור מבני הציבור, סביבו בצפון, במזרח ובדרום-המגורים. מטרת התכנית:
תיקון תכנית בנין ערים קודמת ת.מ 37, להתוות דרכים חדשות, לבטל דרכים קיימות, לקבוע שטחי מגורים, לקבוע שטחים לבניני משק,  לקבוע שצ"פים, לקבוע שטחים לבניני ציבור בחלק המזרחי- מבני המשק.

הדרכים החדשות המסומנות בתכנית- קיימות עד היום.

1965 בניה.jpg
תחנת אוטובוס מעריב 22 פברואר 1961.jpg
שנות השישים בני דרור מבנים.jpg

שנות ה-60 מבט על בני דרור

שנות ה60 מבט על בני דרור.jpg

שנות ה-60 מבט על בני דרור

מגדל המים בשנות ה- 60 . מקור מרכז תיעוד תל מונד.jpg

מבט מרחוק על בני דרור, שנות ה-60

רפת.jpg

הפרות סביב המושב 1965 

1966.jpg

צילום אווירי של בני דרור 1966

שנות ה-70

בשנת 1978, כללה הקבוצה צוות בן 7 אנשים, בריכוזו של אריה נול, ובעזרת צוות זה הושלמו כל בתי החברים.  נבנו כ 5 בתים בכל שנה, אלא שבמשך השנים החלה להתדלדל הקבוצה, שני הבנאים המקצועיים השכירים פוטרו. למרות זאת הקבוצה המשיכה לתפקד.

לדעת אריה, המשק צריך קבוצה של 4 אנשים לאחזקת המבנים בו ולקידום הבנייה לזוגות הצעירים. הסיבה היא שעבודת הקבוצה, יותר זולה, יותר נוח ובהישג-יד יותר מכל קבלן אחר, ואל נא נשכח גם את השיקול הכספי הלא מבוט:  ביצוע העבודות בבתי החברים (מוסכים, מדרכות, שיפוצים וכו') נעשו לרוב בעזרתה של קבוצת הבניין, בכך נחסכים כספים לא מעטים של החברים.

למרות זאת, נכון לשנות ה-70 מנתה הקבוצה 2 אנשים. "אני לא יכול להתחלק ל 8 חלקים והדבר גורם לכך שאהיה ממורמר", סיפר אריה, "ההרגשה לא טובה, העבודה נעשית בכפיה ובעצלתיים, כל יום אני נתקל בכעסם (הצודק) של חברים שונים, אני רוצה מאוד לסיים כל עבודה שאני מתחיל, אך סדר היום לשבוע שלם, מתערער עקב תכיפותם של עניינים אחרים".

1970 צריף בית גרינברג חדר בבני דרור (1).jpg

בית מש' גרינברג - מכולה ניידת שהוסבה למגורים. 

הקמת צריף 1970.jpg

הקמת צריף 1970

תכנית צש/2/67 - בתכנית משנת 1973 הוסבו שטחים שמיועדים למגורים לשטחי ציבור ולדרך (בפועל שונה המיקום בין הדרך למבני הציבור).

מטרת התכנית:

לבטל דרך קיימת, להתוות דרך חדשה, לקבוע אזור לבניני צבור,  כל השטחים המיועדים לצרכי ציבור, כמפורט.

מתכנן: המחלקה הטכנית של המושבים

1973 בניה.jpg

תוכנית הצ/80 שרונים - התווית דרך חדשה בתל מונד. 1974.

בתוכנית: להתוות דרך חדשה, לבטל דרך קיימת, להרחיב דרך קיימת.

יזם: ועדה מקומית.

גוף מתכנן: המחלקה הטכנית במועצה

תוכנית הצ_80 שרונים .jpg

שנות ה-80

תכניות בנין ערים (ת.ב.ע) - צפון השרון  1979-1982.jpg

תשריט תכנית צש/ 0/21/1 בני דרור בתכנון ממ"י. 1983. מקור: אתר רשות מקרקעי ישראל. 

בתכנית משנת 1982 קיימת חלוקה לאזורים בתוך המושב כפי שהם קיימים כיום. אזור מבני הציבור, סביבו בצפון, במזרח  ובדרום- המגורים.

מטרת התכנית:

ביטול ואיחוד של חלקות וחלוקתן מחדש, וקביעת יעדים ואזורים, ביטול דרכים קיימות והתוויית דרכים חדשות. בחלק המזרחי- מבני המשק.

המתכנן: מנהל מקרקעי ישראל שטח: כ 3000 דונם.

1982 בניה.jpg

תשריט תכנית הצ/ 1/1-5 בני דרור בתכנון ממ"י. 1983 . מקור: אתר רשות מקרקעי ישראל.

בתכנית משנת 1983 קיימת חלוקה בין אזור המושב לבין השדותהחקלאיים. החלוקה קיימת גם בתכנית המוצעת באותו תחום קו כחול.
מטרת התכנית: 

1 . הכנת תכנית מפורטת לצרכי רישום קטע מאדמות המושב
השיתופי. בני דרור שבתחום שפוט מועצה מקומית תל-מונד, לפי התשריט. תוכנית זו מהווה השלמה לתכנית צש/ 0/21-1.
2 . ביטול ואיחוד חלקות קיימות וחלוקתן מחדש בהתאם למצב
קיים ופיתוח השטח בעתיד.
3 . קביעת יעדים ואזורים.
מתכנן: מנהל מקרקעי ישראל. 
שטח: כ 24 דונם.

1983 בניה - סימון.jpg

כביש הכניסה לבני דרור 1985

1984 1985 בניית בתים בבני דרור - היום רח' הדר

רחוב הדר 1986 מושב בני דרור

רחוב הדר בני דרור משפחת גרעיני שתלה דקלים, רחוב הזית בבנייה 1985

גן הילדים בבני דרור מבט מבחוץ, חנית טורקיז, מושב בני דרור 1986

בניית בתים רחוב הזית 1986 בני דרור

אורית הרצוג על הטרקטור בנסיעה במושב מתוך בסרט 'איפה סוזי' 1986

גן הילדים בני דרור משחקים בחוץ דצמבר 1986

שלום כיתה א 1986

1986 נוף בני דרור.jpg

1986 נוף בני דרור

1986 בית קרור לשעבר.jpg

1986 בית קרור לשעבר

רחוב הזית 1988

כשלא היה רחובות, ילדי 'הדר' משחקים ספטמבר 87

שנות ה-90

מעריב, 14 דצמבר 1990 — מרכז מסחרי אזורי-במושב בני דרור.jpg

מעריב, 14 דצמבר 1990

השביל  המוביל לצומת דרור טרם ההרחבה.jpg

1990 שביל המוביל לצומת בני דרור מהמושב טרם בנית המחלף וההרחבה

1990 סלילת כבישים מאברהם לכיוון הבתים החדשים.jpg

1990 סלילת כבישים מאברהם לכיוון הבתים החדשים

1990 עבודות סלילת הכביש (1).jpg

1990 עבודות סלילת הכביש

1990 עבודות סלילת הכביש (2).jpg

1990 עבודות סלילת הכביש 

תחזוקת שביל הגישה לאיזור התעשייתי של המושב (1).jpg

תחזוקת שביל הגישה לאיזור התעשייתי של המושב

1990 נסיעה לכיוון החממות והמשתלה מצומת דרור.jpg

1990 תצפית לכיוון החממות והמשתלה מצומת דרור

הכביש הסלול ליד משפחות גרשון כהן ולדרמן בני 1990.jpg

הכביש הסלול ליד משפחות גרשון כהן ולדרמן  1990

הכביש הסלול ליד מכיוון משפחת מטרני למשפחת אברהם בני 1990.jpg

הכביש הסלול ליד מכיוון משפחת מטרני למשפחת אברהם 1990

1990 בנית בית בובות בגנון.jpg

1990 בנית בית בובות בגנון

1990 כוכר על הכביש שבין משפחת מטרני למשפחת אברהם.jpg

1990 כורכר על הכביש שבין משפחת מטרני למשפחת אברהם

מסע חפש את המטמון - ילדי מושב בני דרור בין הלול לגן השעשועים

רחוב ההדר 1993

תשריט מצב מוצע תכנית צש/במ/ 9/21/1 בני דרור בתכנון אדריכל שחר יהושע. 1994. מקור: אתר רשות מקרקעי ישראל.

בתכנית משנת 1994 תוכננה הרחבה מערבית לאזור המושב הגרעיני. כיום ההרחבה היא חלק מהבינוי הקיים במושב.

מטרת התכנית:
שינוי יעוד שטח לשכונת מגורים ל- 100 יח"ד על ידי שינוי יעוד שטח מאזור חקלאי לאזור מגורים. קביעת הנחיות ותנאים לבנית מבני מגורים. קביעת תנאים להבטחת חזות שכונתית מתואמת. יעוד שטח למבני ציבור - לאזור שצ"פ ע"י שינוי יעוד שטח מאזור חקלאי לאזור עם ייעוד כמסומן בתשריט. קביעת הנחיות ותנאים לשימוש בקרקע ולבנית בנינים.

מתכנן: אדריכל שחר יהושע
שטח: כ 145 דונם.

1994 בניה.jpg

מורידים אקליפטוסים לפני בניית ההרחבה בני דרור 1994

מש' גרעיני מאחורי הבית 1994

בניית קריית חינוך דרור 1994

1994.jpg

צילום אווירי של בני דרור 1994

תשריט מצב מוצע תכנית צש/ 1/5/21/1 בני דרור בתכנון אדריכל אלכס כהן. 1995. מקור: אתר רשות מקרקעי ישראל.

בסימון המתחם לאזור ציבורי קיים מבנה היסטורי בתחום תכנית.

מטרת התכנית:
שינוי יעוד שטחים ממרכז תחבורה הכולל תחנת אוטובוסים, שטח מסחרי, תחנת שירות ותדלוק, מוסכים ושטח פרטי פתוח לשטח מרכז תחבורה ומסחר, חניון, שירותי דרך ורכב ותחנת דלק מדרגה ב'. התווית דרכים חדשות ושטחי חניה. קביעת הוראות בניה. פיתוח השטח כמרכז תחבורה ומסחר בהתאם להוראות, לתכליות ולשימושים המותרים בתכנית.
מתכנן: אדריכל אלכס כהן
שטח: כ 33 דונם.

1995 בניה.jpg
1995 בניה מקרא.jpg

4 בנובמבר 1995 בניית הקניון טרם ההרחבה בני דרור

נסיעה בבני דרור 1995

נסיעה בטרקטורון במושב בני דרור - אורן גרעיני - אפריל 1996

1996 שדרת הפיקוסים רחוב החרוב.jpg

1996 שדרת הפיקוסים רחוב החרוב

1996 תצפית מהחרוב לפינת הגלבוע.jpg

1996 תצפית מהחרוב לפינת הגלבוע

1996 בשבילי המושב תצפית לרחוב הגלבוע מרחוב החרוב כשמאחור העליה לדשא הגדול.jpg

1996 תצפית לרחוב הגלבוע מרחוב החרוב כשמאחור העליה לדשא הגדול

1996 שלטי הכניסה לאיזור התעשיה של בני דרור.jpg

1996 שלטי הכניסה לאיזור התעשיה של בני דרור

1996 - מגורי התאילנדים של בית האריזה - בעבר בתי קירור.jpg

1996 - מגורי התאילנדים של בית האריזה - בעבר בתי קירור

1996 שדרות הפיקוס ברחוב החרוב.jpg

1996 שדרות הפיקוס ברחוב החרוב

שדרות וושינטון  הבית של סיריוס משמאל ואזולאי מימין.jpg

שדרות וושינטון  הבית של סיריוס משמאל ואזולאי מימין

1996 שדרת הוושינגטון (סוף רחוב אלון).jpg

1996 שדרת הוושינגטון (סוף רחוב אלון)

תוכנית צש/11/21/1 לב השרון בתכנון שחר יהושע אדריכלים. 1998-1999. מקור: אתר רשות מקרקעי ישראל.

בתכנית שינוי לתוכניות מפורטות בבני דרור.

מטרת התכנית:
א.מספר היח"ד הכלול בתכנית - 96 יח"ד קיימות.

ב.הכנת תכנית חלוקה למגרשים.

ג.ביטול דרכים קיימות והתווית דרכים חדשות.

ד.קביעת הנחיות ותנאים לבניית מבני מגורים.

ה.קביעת תנאים להבטחת חזות שכונתית מתואמת.

ו.קביעת יעדים לאזורים.

ז.שינוי ייעוד מאזור מגורים לאזור מגורים א' לאזור למבני ציבור, לדרכים ולשצ"פ, שינוי ייעוד מאזור למבני ציבור לדרך משולבת.
מתכנן: שחר יהושע אדריכלים
שטח: כ- 315 דונם