ראיון ערוך עם עליזה ונתן בראון

צולם ע"י אלי גרעיני, עבור מרכז תיעוד תל מונד.

ותיקי מושב בני דרור. מראיינת איריס הרשפט (נתן בראון).

ספר לי על ילדותך, היכן ומתי

נולדתי בוינה שבאוסטריה בשנת 1923

ספר כיצד עברה עליך ילדותך בגולה

שנים ראשונות במשפחה דתית

הייתי  רק בתנועת הצופים במשפחה, אחר כך עם עלייתו של היטלר לשלטון כל החברים  היהודים שבשנת הצופים עברו לתנועת נוער ציונית ואני ביניהם.

איזה חינוך והשכלה קיבלת בבית הוריך?

כפי  שאמרתי ביתנו היה די מתבולל, לא דתי.  ורק את הימים הנוראים ואת החגים  הראשיים היו מורגשים בבית, אבל בכל אופן הייתה ההכרה שאנחנו יהודים. בשטח  החינוך למדתי בבית ספר תיכון עד שהיטלר עלה לשלטון וליהודים לא היה מותר  ללמוד

בבית הספר.

מה היה משלח היד של הוריך?

אבי היה פקיד בנק ופקיד בחברה מסחרית.

ספר לי על נערותך. מה היה משלח ידך בטרם עלית ארצה?

אני עליתי בגיל כזה שעדיין הייתי תלמיד.עוד לא היה לי מקצוע.

האם השתייכת למפלגה כלשהי או מחתרת?

לא. זה לא, רק לתנועת הנוער הציוני.

מה היה מגעך הראשון עם הציונות?

דרך תנועת הנוער.

ספר לי על העליה לארץ ישראל. מה היו מניעך לעליה?

המניעים  היו שניים: ראשית כל החינוך הציוני של תנועת הנוער.והלחץ להמלט מהגהנום  שהיה בגולה ואיום בהשמדה. ברור שכל יהודי חיפש לעזוב את המדינות שהיו  בשלטון גרמניה, ולמצוא דרכים לעזוב את הארצות האלה.אלו שהגיעו, ציונים, או  בתנועה הציונית, כמובן שבחרו בדרך לארץ.

ספר את סיפור העליה לארץ ישראל

כפי  שאמרתי, היה לחץ גדול לאלה שרצו לעלות לארץ ושל הלחץ מצד הגרמנים היה רב.  והיה תור. היה תור לעליה, ולעליית הנוער היתה עדיפות, והשתדלו להוציא מה  שיותר מהר את הנערים והנערות בגיל 16 בערך כשהם היו במסגרת עלית הנוער.

עכשיו העליה עצמה, היתה בקבוצה מאורגנת.חלק עברו הכשרה עוד כשהיו בחוץ לארץ, וחלק עלו ישר ארצה. אני למסגרת של עלית נוער במושב.

מה היתה עמדת המשפחה לעליה? ומתי הגעת לארץ?

המשפחה, כלומר הורי, כמובן תמכו והם בעקבותי גם הגיעו ארצה.  אני הגעתי ב1939, הם הגיעו בשנת 1940.

ספר חוויות מהפגישה הראשונה בארץ ישראל, התחנות השונות הארץ עד להתישבות בגוש תל מונד

המפגש  הראשון היה כשלמדתי במושב בתל עדשים, שבו נקלטנו יפה מאוד. ביחד היתה  קבוצה גדולה של בני מקום, בנים ובנות המושב, שהיו בערך בגילנו. הם הקלו  עלינו מאוד את הקליטה.

היו כמובן קשיים של הסתגלות, בעיקר לשפה. רובנו לא ידענו בכלל עברית. זה היה קושי בהתחלה.

אח"כ כמובן ההסתגלות הרגילה, להיות רחוקים מהמשפחה, מההורים, להיות באקלים זר, ובצורת חיים זרה. חיי עבודה, הכניסה לחיי עבודה.

ספר כיצד הגעת לגוש תל מונד ומה היו המניעים להגעתך.

אחרי  כארבע שנים בארץ... 3 שנים בארץ, התגייסתי לצבא הבריטי. בשנת 1942 כשהיטלר  איים לפלוש גם לארץ, כשכבש את רוב מצרים, ועמד בשערי הארץ, היתה תנועת  גיוס גדולה. תנועת התנדבות לצבא הבריטי.

בצבא  הבריטי שירתתי כ-4 וחצי שנים. ולקראת שיחרור, כשכבר המלחמה נגמרה, חיילים  חיפשו לעצמם דרך והתחילו לחשוב על עתיד. והתארגנו בארגונים שונים,  להתישבות.

בניהם היה הגרעין של בני דרור, שאני הצטרפתי אליו בזמן שעוד הייתי בצבא, ומיד עם השיחרור מהצבא הגעתי למקום.

ספר על מצבו של גוש תל מונד בהגעך. בטחוני, כלכלי, חברתי, וכיצד התגברתם על התנאים הראשונים?

טוב ברור שהיום זה... להשוות את התנאים של אז, קשה לי אפילו ולהזכר.

אנחנו  גרנו באוהלים, היו צריפים בודדים למשפחות הראשונות. החיים היו די קשים,  מכל מיני בחינות. עד שחובר החשמל... לא היה לנו חשמל. וגם כל צורת החיים  בהתחלה, בצורה קיבוצית, עם חדר אוכל משותף, אפשר להגיד שכל הגוש חי בתנאים  די קשים, אפילו אנשים שכבר היו להם משקים במושבים הותיקים יצאו לעבודת חוץ,  ועל עצמנו שרק התחלנו, על אחת כמה וכמה כשרק התחלנו להקים את המשק, רוב  החברים עבדו בעבודות חוץ.

ספר על תפקידים ציבורים שעבדת בהם.

טוב,  במשך השנים הרבות שאני חי במשק בני דרור הוטלו עלי תפקידים שונים בתקופות  מסוימות. בדרך כלל לא ארוכות ביותר. והשתדלתי למלא לפי הצורך, תפקידים  שונים כגון גזבר, מזכיר, ופעיל בועדות שונות.

ספר על מבטך על העבר וההווה והעתיד בגוש שלנו

לגבי  התפתחות של הגוש לעתיד, מצב החקלאות היום בכי רע, ואנחנו בכל אופן מקוים  שלא יעזבו את החקלאות שיש לה מלבד הצד הכלכלי עוד אספקטים רבים. שלא יתנו  לה ליפול.

על  כל פנים אני כחבר במושב שיתופי רואה הרבה יתרונות ביתר שיתוף, ולו רק הגוש  היה יכול להתארגן למפעלים משותפים, כגון עיבוד פרי הדר שישנו בגוש בשפע.  או דברים דומים, אני חושב שאז אפשר היה קצת לאזן את הצד החקלאי אם הצד  החרושתי שהוא קשור לחקלאות.

תודה רבה. זה היה הראיון עם נתן בר און.