top of page

משפחת גוטמן/אלון

תמונה משפחתית

בצלאל (צטלב) גוטמן ומרים גוטמן (קונגודה) 03.08.1916 עלו מפולין


זאב נולד בפולין 1947, עלה לארץ ב1957

נשוי לדבורה ואב לענבר, יניב וברק ז"ל


אליהו (אלי) נולד בפולין 1950, עלה לארץ ב1957

נשוי לרחל אלון ואב לאסנת וניצן אלון


אריה חצרוני כתב בספרו 'בצבת הקיום': "בשנת 1968 עלה בידי בצלאל גוטמן להקים ענף חדש במושב - מטע של  ארבעים דונם אבוקדו וחמישה עשר דונם מנגו. 

וכמו כל משוגע לדבר, התמסר למטע  בכל נפשו. וככל מתחיל בענף חדש סובל הוא מאטימות אוזני ההנהלה אפילו לצרכים  היסודיים ביותר של הענף. 

תכופות היה נכנס למשרד לרגל דרישותיו עבור המטע.  מתנה היה לפני את צרותיו, עד שעולה בידו להשיג, ולו חלק מהדרוש למטעים. 

שטחם התרחב והגיע למאה וחמישים דונם. הצטרף אליו לעבודה אסף דובנוב. 

רק תשע  שנים נהנה גוטמן ז"ל מפועלו. חלק הארי של שטח המטע נקרא על שמו".


זאב גוטמן מספר על הגעתו למושב בני דרור: 

היום הראשון שלי במושב בני דרור

הסיפור שלנו מתחיל בפולין בעיר ורוצלב אחרי מלחמת העולם השנייה. נולדתי  בשנת 1947, בתור ילד פולני רגיל שגדל בין הריסות עיר הולדתי השחלה להיבנות  מחדש אחרי המלחמה הנוראה. עד שנת 1957 למדתי בבי"ס יסודי וסיימתי שלוש שנות  לימוד.

בסוף חודש נובמבר 1957 בהיותי בן עשר עלינו לארץ ישראל עם אחי והוריי.  נסענו ברכבות לאיטליה ומשם הפלגנו בספינת נוסעים יחד עם קבוצה גדולה של  עולים ממרוקו. הרכב מיוחד עולים מפולין ומרוקו על אותה ספינה. בהגיענו  לחיפה נתקבלנו ע"י ראש ממשלת ישראל, דוד בן גוריון. מחיפה הובילו אותנו במשאיות דרך פרדסים עמוסי תפוזים למוש כפר הס שבשרון.  את הלילה הראשן עברתי לאור עששית נפט במחנה עולים לקול יללות תנים שהסתובבו  בתוך המחנה. אבי החל לעבוד בחקלאות במושב כפר הס כדי לפרנס את המשפחה  ואחרי מספר חודשים עברנו למושב בני דרור בו אנו חיים עד היום.

בהיותי ילד סקרן תמיד חיפשתי להיות מעורב בענפי המשק השונים החל ממשק  החי חמורים, פרדות, סוסים, רפת ולולים, גידולי שדה שונים כמו ירקות,  בוטנים, תפוחי אדמה, פרחים, פרדס ומטעים. אך מה שמשך אותי יותר מכל היה  התחום הטכני עיסוק בבניה ויצירה במוסך ומסגריית המושב וטיפול בטרקטורים  וקומביינים ושאר מכונות חקלאיות.

בסיימי ביה"ס היסודי התחלתי ללמוד בבי"ס תיכון מקצועי אורט במגמת מכונות  חקלאיות (אגרו-מכניקה) עם סיום הלימודים התגייסתי לצ.ה.ל ובמהלך שרותי  בצבא הייתי מכונאי טנקים ומאוחר יותר קצין חימוש בהנדסה קרבית וחיל השריון.  בתום שרותי בצבא חזרתי למושב בני דרור כדי להמשיך את הדרך בההחלו הורי  בהתיישבות ובנייה. התקבלתי כחבר אגודה במושב ועסקתי יחד עם שאר החברים  בהקמה ובניית המושב, בנינו רפתות, לולים, מתבנים, חממות לפרחים ומשתלות  פרחים ועצים.

עם הזמן הקמתי משפחה משלי ונולדו לי שלושה ילדים ענבר, יניב וברק ז"ל.  מהם יש לי ארבעה נכדות ונכד. ילדיי גדלו במושב באווירה של חיים בטבע  ומעורבות בעשיה חקלאית וחברתית משולבת עם פעילות בתנועת הנוער העובד וחוגי  העשרה שונים, ימאות, ידיעת הארץ, ספורט, מוזיקה ועוד.

היום אני סבא גאה רווה נחת ממשפחתי מתחילת הסיפור הזה עברו 75 שנים והוא עדיין נמשך בתקווה לעתיד טוב.

תמונות משפחתיות

לחיצה על תמונה תגדיל אותה. ניתן לשלוח תמונות נוספות ע"י 'הוספת תוכן' בתפריט

לתצוגה מס' דפים, ניתן לדפדף. לחיצה על הדף הסרוק יגדיל למסך מלא.

bottom of page